פסטיבל הסופרים. פאנל. נבלים בחלל זכה.
דברים שיהושע אמר אתמול באירוע הגמר של תחרות קיפוד בפסטיבל הסופרים ביפו.
תודה רבה לכל מי שהגיע אתמול לאירוע הגמר של תחרות קיפוד!
למי שלא היה, Hagar Yanai העורכת של נבלים בחלל ורבים מהספרים המשתתפים בתחרות, הגיעה לייצג את מורן שנמצאת ביפן. אז תודה מיוחדת גם לה.
אני רוצה לשתף את הדברים שאני אמרתי אתמול על הבמה.
*****
ערב טוב,
תודה רבה לכל מי שהגיע לכאן הערב לחגוג את אירוע הגמר של תחרות קיפוד. התחרות הראשונה והיחידה בארץ המיועדת לקידום ספרות ספקולטיבית עצמאית.
תחרות קיפוד נולדה לפני קצת יותר משנה. אחרי עולמות נדודים ב-2024. ארגנתי אז פאנל בנושא עליית הסופרים העצמאים. פאנל שיניב, אחד מראשי הנבחרות שלנו, הנחה. והשתתפו בו: דבי ינקו חדד, מעין רוגל, אופיר פורמן ואורי גת. את אופיר ואורי אתם תשמעו אחרי, ביחד עם הפיינליסטים האחרים כאן בפאנל שארגנו הערב. אבל אז קצת לפני הפאנל של עולמות אורי הזכיר את תחרות ה-SPFBO, תחרות לספרות פנטזיה עצמאית באנגלית שהסופר מרק לורנס מארגן כל שנה כבר 10 שנים ברציפות. אורי אמר שאין היתכנות למשהו כזה בארץ.
לא הסכמתי איתו, ושאלתי אותו אחר כך אם הוא בעד לנסות להרים משהו כזה בארץ. למי שלא מכיר, התחרות הגלובלית היא תחרות של 300 ספרים, 10 נבחרות של שופטים ויש לו ביקוש אדיר. וגם עד לפני שנתיים בערך הם עשו תחרות כריכות.
אמנם בארץ אין 300 ספרי פנטזיה עצמאים, אבל בהחלט יש יותר ממספיק כדי להרים תחרות סבירה עם נבחרות ועם תחרות כריכות. ניסיתי לחשוב על כל המכשולים האפשריים שיש ברמת ה-showstopper. לא מצאתי. התייעצתי עם צפריר גרוסמן, עורך ומתרגם בכיר באופוס וגם אחד מראשי הנבחרות שלנו. ביקשתי ממנו לנסות לחשוב על כל הסיבות למה זה לא יכול לעבוד. הוא דווקא חשב כמוני שיש לזה היתכנות. שיט. מגניב.
אמרתי אז לאורי: Go big or go home אנחנו עושים את זה ואנחנו עושים את זה בענק כמו שצריך: עם תחרות כריכות, ועם נבחרות שופטים. וזה דורש תכנון וזה דורש ארגון וזה דורש אשת סושיאל ולכן אני רוצה לגייס את גורייבסקי כי ידעתי שהיא בוגרת קורס סושיאל.
ורציתי שאורי יהיה הפרצוף של התחרות.
אז רציתי.
בכל מקרה גייסנו את מאיה וקבענו פגישת קיק-אוף.
קצת על עצמי: אני יודע לתכנן. לבנות טבלאות, לוחות זמנים, דברים שצריך להכין ובגדול איך לנהל פרוייקט. אז במאי 2024 היינו בשלב 0 של הפרוייקט שעוד לא היה לו אפילו שם. שם היה ברשימה, ביחד עם ניסוח חוקים, לחשוב על פרס, בניית תכנית, גרפיקה, אתר וכל התשתיות שצריך בשביל להרים תחרות בסדר גודל כזה.
החוקים היה קל. אני מכיר את הפורמט של התחרות העולמית ואני יודע איך לנסח תקנון. שם? שם היה אמור להיות קשה אבל אז מיה זרקה רעיון. לקרוא לתחרות על שם אסף דקל ז"ל, הרי הוא קיפוד. מיה היתה חברה מאד קרובה של אסף. אני פחות. אורי לא הכיר אותו בכלל.
וזאת ההזדמנות לדבר קצת על אסף דקל, ממייסדי קהילת המדע בדיוני והפנטזיה כאן בארץ.
אסף דקל היה אחד מהמנהלים של פורום המד"ב והפנטזיה ב-IOL, יואל עבור אלו שהכירו אותו. באותה תקופה אנשים פרסמו בפורומים כי לא באמת היו במות לסיפורים קצרים. עברית באינטרנט לא עבד משהו. גם היום אגב זה אתגר עם היישור מימין לשמאל, אבל אז זה היה עוד יותר אתגר, אבל בפורום זה היה נוח כי היו קוראים ואנשים הגיבו והתלהבו מסיפורים. לכולם היה כינוי כמו בוג'י
וגרומיט, וגם קיפוד. אסף היה בין אלו שריכזו וניהלו את כל זה. בהמשך הדרך הקהילה עברה מיואל לאורט ובלי פאניקה (שהמשך עברה לוורדפרס) שם ניתן למצוא חלק מהתכנים שאסף כתב כמו סיפור קצר לפרוייקט ונציה, יקום משותף המתרחש בונציה שמתחת למים.
אסף גם היה האחראי לרשימת קיפוד. רשימה של כל סיפורי המדע בדיוני והפנטזיה שיצאו בעברית. רשימה שתוחזקה עד שנת 2020. זאת היתה משימה קשה אז. היום היא בלתי אפשרית. יש מאות סיפורים חדשים שנכתבים כל שנה (לגפן צריך להוסיף גם את עינת, עולמות ומאורות).
לא ידעתי את כל זה כשייסדנו את התחרות. כשייסדנו את התחרות, אני הכרתי את אסף כאדם מעצבן וציני בפייסבוק שאוהב לריב עם אנשים הרבה יותר מדי. חברים שלי היו קרובים אליו. אני פחות. אני זוכר ויכוח אחד מעצבן במיוחד שבו אסף קרע לי את הצורה על משהו שכתבתי. לא הבנתי למה הוא כל כך התעצבן. עכשיו ממרחק הזמן אני יכול להגיד שהוא צדק ואני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי להגיד את זה. לא יודע אם הוא מקשיב לנו, אבל שיידע הוא צדק. אני טעיתי.
מאד העציב אותי לגלות שאסף נפטר. כשמיה הציעה לקרוא לתחרות על שמו היה ברור לי שמדובר בדבר הנכון לעשות וככל שאני לומד עליו יותר כך אני שמח בהחלטה שלנו.
אסף לא כתב בעצמו. הוא היה פרפקציוניסט, אבל הוא בנה פלטפורמה שבה הז'אנר יכל לפרוח, משימה שאני מזדהה איתה מאד, וזה מה שאנחנו עשינו אם תחרות קיפוד. בנינו פלטפורמה עבור הספרים העצמאים הספקולטיביים.
אחרי שסגרנו על שם, היינו צריכים לוגו ואתר. את הלוגו עיצב לנו יאיר שריג אחד היזמים והאמנים הכי מוכשרים שאני מכיר. הוא גם זה שעזר לנו לבנות את האתר של קיפוד.
אז היו לנו חוקים, שם לתחרות, לוגו, אתר ופרס על הנייר. נשאר שופטים.
אגב שלא תחשבו שהכל קרה אחד אחרי השני. היה כאן הרבה עבודה במקביל. אורי הביא לי רשימה של בערך כל המי ומי שהכיר בתחום הביקורות הספרותיות. אני גם הוספתי כמה. הדרישה הבסיסית שלנו היתה שלכולם יהיה פלטפורמה ושהם צריכים להיות לא רק בפייסבוק. רצינו להאיר זרקור כמה שיותר חזק על הספרות העצמאית וזה אמר שראשי הנבחרות שלנו היו צריכים להיות מפוזרים בכל רחבי המדיה החברתית: פייסבוק, אינסטגרם, חלמנו על יוטיוב ולא היה לנו מושג לגבי טיקטוק.
זאת היתה רשימה של בערך 25 סוקרים. ידענו שיהיה אתגר לגייס 7, אבל לא ידענו כמה זה יהיה אתגר. יניב היה קל. הוא שופט ותיק בתחרות הגלובלית וכמונו הוא ממש רצה להביא את התחרות לארץ, צפריר הייתי בהלם שהסכים, במהירות הגענו ל-5, ואז היה ביטול, ואז עוד שני ביטולים, ושופטים אחרים אמרו לנו לא כי מדובר בהתחייבות גדולה, הם עוד לא ידעו מה הם עושים שנה הבאה והתחייבות לקרוא 16 ספרים היא התחייבות גדולה.
ואז הגיעה רוני לונדון, האשה שמנצחת בכמעט כל התערבות. רוני עזרה לנו לגייס את בין השורות ואת הדר גור. תמר גור, המנהלת של קבוצת המלצות עזרה לנו למצוא את ניצן ואורי הצליח לסגור לנו את הפינה עם יובל ותאיר.
זהו היו לנו שבע נבחרות, הכל היה מוכן. נשאר רק להכריז על התחרות ולגלות אחר כך שרוני לא מתכוונת לרשום את יומנו של מכשף. היינו צריכים עזרה בניהול המדיה החברתית, ספציפית חשבון האינסטגרם ורוני התגייסה לעזור לנו בזה.
ואז 69 ספרים נרשמו לתחרות קיפוד. 69 פאקינג ספרים! 69 סופרים לקחו הימור על תחרות לא מוכרת. 69 סופרים יצאו איתנו להרפתקה הזאת.
ועכשיו אני רוצה לדבר עליהם קצת.
לפני התחרות, אף אחד לא האמין לי שיש 70 ספרים ספקולטיביים עצמאים. היום ברור לכולם שיש הרבה יותר. מאז שההרשמה לתחרות קיפוד נסגרה קרוב ל-30 ספרים עצמאים חדשים יצאו, ויש גם אנתולוגיות ונובלות, ואפילו קומיקס! (אקדמית הקסמים של שקד אבידן למי שלא מכיר)
שתיים מהפיינליסטיות שלנו הוציאו ספרים חדשים: אימה בבית הדלועים של קים בר ושגרירות השדים של יהודית קגן. אופיר פורמן משחררת עוד מעט את הספר השני בסדרה שלה: בצל הלהבה.
עמית מזרחי שנמצאת איתנו בקהל הוציאה את הסוד שבצללים.
אריאל פיפרנו הוציא את קאלנדור.
נעמה בר שירה הזוכה שלנו בתחרות הכריכות הוציאה את סוקי ובשבוע הספר מוציאה את הספר הראשון בטרילוגיה חדשה.
רוני כתבה נובלה וספר שני בסדרה!
איל חיות-מן, שזכה בפרס ספיר, מוציא נובלה עצמאית!
כל חודש יוצאים עוד כמה ספרים. וכל כך הרבה מהם טובים!
את הספרים האלו לא תמצאו באף חנות למרות שהיום הם מתחילים לקטוף פרסים (מלאכיות עליון זכה בגפן).
ואנחנו כאן בתחרות קיפוד רוצים להאיר זרקור חזק על הספרים העצמאים. אנחנו רוצים לעזור לכם למצוא את הספרים המעולים המפוספסים – כי יש כל כך הרבה! הרבה יותר מהשבע שעלו לגמר שאת הסופרים שלהם תפגשו עוד מעט. לכל נבחרת בתחרות היו ספרים במקום השני והשלישי. מעבר לכך שלנו המארגנים יש את המועדפים שלנו. חלקנו הצלחנו לקלוע בהימורים לגביהם. חלקנו פחות.
במהלך התחרות למדנו המון דברים חשובים וידועים. למשל שבספרות כמו בחיים האמיתיים קשה למצוא ספר שכולם אוהבים. תמיד יהיה מישהו שלא מצליח להתחבר. שלכולנו יש אילוצים וכולנו בני אדם. ועדיין כשאני רואה את הפאנל הזה, פאנל הפיינליסטים שמייצג את מיטב הספרות הספקולטיבית בישראל, אני יודע שעמדנו במשימה.
למרות שאם הייתי יכול, הייתי מזמין עוד 15-20 אנשים כאן לבמה. יש המון, אבל המון, ספרות עצמאית מעולה. והיא ישראלית והיא מקורית. הז'אנר פורח וזה כל כך מעולה.
